קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי ומה שביניהם
בועז מקלר, רו"ח 30.8.04


התיישבות חקלאית לעומת קהילתית
במרחב השינויים העומדים לפני קיבוצים ומושבים שיתופיים משתנים קיימת גם האפשרות לשנות סיווג למושב עובדים (או כפר שיתופי) או להפוך לישוב (אגודה) קהילתי.

על המעורבים במהלכי השינוי להכיר לפרטים את כל אחד מסוגי הישובים וההבדלים, לעיתים התהומיים, ביניהם, בכל הקשור לשינויים בזכויות בקרקעות המוחכרות ליישוב (לאגודה) ולחברים.

ראשית יש לאבחן בין צורות התיישבות החקלאית, קרי: קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים וכפר שיתופי, לעומת ההתיישבות הקהילתית. בהתיישבות הקהילתית לא ניתנים אמצעי ייצור לאגודה ו/או לחבריה אלא אך ורק מגרשי המגורים המוחכרים ישירות על ידי המתיישב החבר באגודה הקהילתית. במקרים חריגים באזורי עדיפות בלבד משולבים במגרשי המגורים יחידות קיט (צימרים) בודדות.

ערך נכסי החבר באגודה הקהילתית נחות לאין שיעור מערך נכסי החבר בהתיישבות החקלאית.

ישוב - קיבוץ, מושב שיתופי או מושב עובדים, כפר שיתופי בהתיישבות החקלאית מורכב בדרך כלל מ- 80 – 120 נחלות. מספר הנחלות וגודלן נקבע על ידי שר החקלאות, לפי סוגי הקרקע ומיקום הישוב. לדוגמא, באזורים שאינם אזורי פריפריה נקבע גודל נחלה על 30 דונם.

הנחלות מהם מורכבים הישובים החקלאיים משמשות הן למגורים והן כאמצעי ייצור לפרנסת חברי האגודות.

מצ"ב בנספח טבלת השוואה בין קיבוץ/מושב שיתופי, מושב/כפר שיתופי וישוב קהילתי בנושאים הבאים: צורות התיישבות, אופי חוזה החכירה מהמינהל, הנחלות, שטח המגורים, שיוך הדירות, זכויות הבנייה במבצע ההיוון, שטח התעסוקה, שיוך נכסי האגודה, שיטת התקציב וההתפרנסות, מס הכנסה, ביטוח לאומי וערבות בין החברים.

יתרונות הקיבוץ
צורת ההתיישבות החקלאית העדיפה ביותר, המעניקה את מירב הזכויות והיתרונות, היא זו של קיבוץ ומושב שיתופי במתכונתם המסורתית. לצורת התיישבות זו שלושה יתרונות מובהקים:

1. אין מגבלה חוזית על מספר המגרשים בהם ניתן לבנות בתי מגורים לחברים, לעומת מושב עובדים המוגבל בשלוש יחידות מגורים בלבד לכל נחלה.



2. לעומת מושב עובדים, לגביו נקבעה בחוזה החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל כי מטרת החכירה הינה לחקלאות ולמגורי משפחת בעל הנחלה בלבד, בקיבוץ ובמושב שיתופי נקבע

מפורשות כי מטרת החוזה היא בנוסף למגורי החברים ולמשק החקלאי, גם למטרת מפעל לתעסוקה ולכל מטרה עסקית שאינה משק חקלאי.

הוראה ייחודית זו מעניקה לקיבוץ את הזכות לבצע שינוי ייעוד מחקלאות על פי כללי המגזר העירוני, העדיפים לאין שיעור על החלטת מועצת מקרקעי ישראל הדנה בשינוי יעוד של קרקע חקלאית שבחוזה החכירה שלה אין סעיף המאפשר שינוי יעוד.

3. סעיף 21(ד)(2) לחוזה החכירה לדורות המקובל, מאפשר לקיבוץ ולמושב שיתופי המשתנה להפוך למושב ולהקצות לחבריו נחלה מושבית, מבלי לאבד את זכויותיו בקרקע.
אפליית "הקיבוץ המשתנה" לרעה
שיוך דירות:
במסגרת השינויים אשר עוברים על הקיבוצים בשנים האחרונות וכחלק מן המעבר משיתופיות, שוויון, ערבות הדדית ושליטה של הקיבוץ בכל היבטי החיים - להפרטה מלאה ולניהול משקי בית עצמאיים, קיבוצים רבים מעונינים לבצע את הליך שיוך הדירות המוצע על ידי המינהל מכח החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל.

כידוע, מחייבת ההחלטה חתימה על חוזי חכירה חדשים מול המינהל. חוזים אלה, נחותים משמעותית מן החוזים הקיימים וחסרים בהם מרבית היתרונות הקיימים בחוזה החכירה המסורתי, ונראה כי הם משרתים מטרות של אלו המעונינים להפוך את הקיבוצים לישובים קהילתיים בד בבד עם החזרת חלק גדול של אדמותיהם החקלאיות, אדמות אותן עיבדו במשך עשרות שנים.

החלטה 979:
החלטה 979, אשר התקבלה בישיבות מועצת מקרקעי ישראל מימים 2.9.03 ו- 22.10.03, ואשר צפויה להיכנס לתוקף עם חתימת שר האוצר, קובעת את הזכויות בחלקת הבניה בישובים חקלאיים שיתופיים.
ביישום החלטה 979 נדרשת חתימה על חוזה חכירה חדש עם המינהל וויתור על זכויות משמעותיות קיימות, כפי שיוצג להלן.

להלן מובא ציטוט מתוך מסמך שהוכן באגף התקציבים במשרד האוצר בעניין החלטה 979: "ההחלטה מעודדת קיבוצים, המעוניינים לקלוט חברים חדשים ולהתרחב, לעשות זאת בתחום השטח המבונה של הישוב ולא מחוצה לו, ובכך תורמת לשמירה על עתודות הקרקע והשטחים הפתוחים במרחב הכפרי. בנוסף לכך, תורמת ההחלטה לגידול בהכנסות המדינה, בכך שהיא מכניסה את המדינה כשותפה להכנסות הקיבוץ בעת הקצאת קרקע בתוך שטח הקיבוץ, וזאת בניגוד למצב כיום, בו הקיבוץ אינו מוגבל ע"י המינהל בכל הנוגע לבניה חדשה בתחומי הקיבוץ, ובוודאי שאינו מעביר תשלום כלשהו למינהל בגין בניה זו".

להלן עיקרי ההחלטה, המתייחסים לחלקת המגורים, תוך השוואה בין הזכויות המוענקות בה לקיבוצים ומושבים שיתופיים לעומת אלו המוענקות למושבי עובדים ולכפרים שיתופיים:
קיבוץ, מושב שיתופי מושב עובדים, כפר שיתופי
שטח חלקת הבניה חלקת הבניה מוחכרת לקיבוץ לפי מכפלת מס' משפחות החברים ב- 2.5 דונם למשפחה (אך לא יותר מ- 2.5 דונם כפול תקן הנחלות). חלקת הבניה תהיה 2.5 דונם מתוך חלקה א' שבנחלה, המוחכרת לחבר.
זכויות הבניה למגורים במבצע היוון (3.75%) מכפלת מס' משפחות החברים ב- 375 מ"ר (אך לא יותר מ- 375 מ"ר כפול תקן הנחלות).לכל משפחה ישויכו בתנאי מבצע היוון עד 160 מ"ר ליח' מגורים. יתרת הזכויות תעמוד לרשות הקיבוץ לטובת קליטת משפחות חברים חדשות.לא ברור מהו שיעור התשלום בגין זכויות בניה מעבר לזכויות שמעניק מבצע ההיוון: 31% או 91%? 375 מ"ר מבונה למגורים לכל חבר, המתחלקות על פני אחת עד שלוש יחידות, ללא מגבלות חלוקה לפי דורות. ניתן לרכוש זכויות בניה נוספות מעבר לזכויות שמעניק מבצע ההיוון בתשלום בשיעור 31%. יחידות רביעית ואילך תחויבנה בתשלום של 51% מערך הקרקע וכן היטל השבחה.
תעסוקה היוון זכויות במבנים הקיימים המשמשים לתעסוקה (41% + היטל השבחה). אין כל הרחבה של הזכויות הקיימות ולא תותר תעסוקה במתכונת הנהוגה אצל מושבים. בחלקת הבניה של כל חבר ניתן להקים 500 מ"ר לתעסוקה (לשימוש עצמי או בהשכרת משנה), בכפוף לתשלום של 41% וכן היטל השבחה.
העברת הזכויות ופיצול מגרשים איננה אפשרית אלא ביחידת הדיור שתשויך לחבר בלבד.העברת זכויות החכירה מהקיבוץ לחברים קיימים וכן למשפחת חברים חדשה שאחד מיחידיה הינו בן משפחה של משפחת חברים, לא תחויב בתשלום נוסף למינהל.העברת הזכויות השניה מהחברים לגורמים אחרים תותנה בתשלום תוספת דמי היוון המשלים ל- 31% מערך הקרקע. אפשרית.לראשונה ניתן לפצל יחידת המגורים מעבר ליחידה הראשונה ולמכור מגרשים לאחרים, בכפוף לתשלום דמי היוון נוספים:בהעברה לבן משפחה: השלמה ל- 11% מערך הקרקע.בהעברה לגורם שאינו בן משפחה: השלמה ל- 31%.
כפי שניתן ללמוד מהטבלה לעיל, הקיבוצים והמושבים השיתופיים מופלים לרעה לעומת מושבי העובדים והכפרים השיתופיים וזכויותיהם נחותות. כך למשל, בנושאי אפשרות פיצול היחידות; כמות ושווי הנכסים הסחירים בקיבוץ לעומת אלו הניתנים במושב, ועוד. כמו כן מקיבוצים וממושבים שיתופיים נלקחו זכויות מהותיות אשר ניתנו להם בעבר (אפשרות לשינוי סיווג, אפשרויות בניה בלתי מוגבלות, מטרות חכירה מגוונות וכיוב' - ראה פירוט לעיל) בעוד זכויות מושבי העובדים הקיימות כורסמו פחות.


להמחשת אפליית הקיבוץ וחבריו להלן ציטוט נוסף מתוך מסמך אגף התקציבים באוצר בעניין 979 המוזכר לעיל, המדבר בעד עצמו: "ראוי לציין כי "סל הזכויות" הניתן למשפחת חברים בקיבוץ, קטן יותר מזה הניתן לחוכר במושב".

אמנם, יישום ההחלטות 751 או 979 נראה במבט ראשון כיוצר יתרונות בהיבט שיוך הדירות לחברים, אולם הוא כרוך גם באובדן משמעותי של זכויות בקרקעות המשבצת והוא רחוק מלהוות מיצוי הולם לזכויות הקיימות של הקיבוץ בנכסיו.
שינוי סיווג הקיבוץ למושב:
הפיכת הקיבוץ/המושב השיתופי למושב/ כפר שיתופי, אפשרות אשר מוענקת לקיבוץ מכח חוזה החכירה שלו עם המינהל, מהווה מיצוי מיטבי של זכויות הקיבוץ הקיימות במשבצת הקרקע שלו.

מהלך זה יאפשר לקיבוץ ליהנות מן היתרונות הקיימים למושבים, ולהתאים את צורת ההתיישבות להחלטתו להעביר את האחריות לפרנסה מהקיבוץ לחבר עצמו.

להלן היתרונות העיקריים שבהם:

א. אמצעי הייצור

בקיבוץ ובמושב שיתופי אמצעי הייצור (הנחלות) שייכים לאגודה (לכלל), האחראית לפרנסת חבריה, בעוד שבמושב, בו האחריות לפרנסה מוטלת על החבר, ניתנים אמצעי הייצור למשפחת החבר בתאום עם האגודה (זאת עפ"י החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל).

כך יוצא שעל פי הזכויות הקיימות ניתן במושבים להקים 4 - 10 יחידות קיט (צימרים) ו- 500 מ"ר שטחי תעסוקה (תעשיה, מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותי תיירות ונופש) בחלקת המגורים של כל חבר וחבר, המיועדים לפרנסת משפחת החבר.


ב. מכירה / הורשה

בקיבוץ ובמושב שיתופי לא ניתן למכור ולהוריש את כלל זכויות החבר בנכסי האגודה (למעט שיוך דירה אחת בלבד על פי החלטות 692, 751). לעומת זאת במושב ניתן למכור את כל זכויות החבר בנחלה: שלוש דירות המגורים (לפי המוצע ב- 979 ניתן יהיה לרכוש זכויות בניה נוספות), תעסוקה, צימרים, חקלאות וזכויות באגודה, וכן ניתן יהיה לפצל מספר יחידות מגורים מתוך חלקת המגורים ולמכור אותן בהשלמת תשלום דמי החכירה ל- 31%.

כמו כן יאפשר המהלך לחברים להמשיך, בצד הפעילות הכלכלית העצמאית, בעיבוד וניהול משותף של אמצעי הייצור המשותפים.
מזעור הנזקים במהלך השינוי:
בתכנון השינויים ובמהלך הביצוע יש לשאוף למזער נזקים אפשריים בזכויות הקיימות והעתידיות של הקיבוץ וחבריו.

ללא הגדרת המסגרת ההתיישבותית אליה חותר הקיבוץ המשתנה למסגרת שתתאים לשינויים המעבירים את האחריות לפרנסה מהקיבוץ לחבר, עלולים הקיבוצים להפסיד פעמיים: פעם אחת - חלק משמעותי מהזכויות בחוזי החכירה הקיימים. פעם שנייה – את הזכויות המוקנות להתיישבות החקלאית המושבית.

יש לזכור, כי יישום החלטות 751 או 979 הינו מהלך בלתי הפיך, במסגרתו מסכים הקיבוץ, הלכה למעשה, לאובדן זכויותיו: מהזכות לשינוי סיווגו למושב והקצאת נחלות לכל אחד מהחברים ועד הזכות להיאבק משפטית באפליה שיוצרת כלפיו החלטה 979.
טבלת השוואה:
קיבוץ/מושב שיתופי מושב/כפר שיתופי ישוב קהילתי
צורות התיישבות התיישבות חקלאית על בסיס נחלות שניתנות לקיבוץ כאמצעי יצור ומגורים לחבריו. התיישבות חקלאית שהשימוש בחלק מהנחלות ניתן לחברים למגורים וכאמצעי יצור התיישבות קהילתית – אמצעי הייצור אינם של האגודה או חבריה.
אופי חוזה החכירה מהמינהל בחוזה נקבע כי בנוסף למגורי החברים והמשק החקלאי, ניתן לשנות יעוד הקרקע לתעסוקה ולכל מטרה עסקית שאינה חקלאות. בחוזה נקבע כי מטרת החכירה היא לחקלאות ולמגורי משפחת בעל הנחלה בלבד. למטרת מגורים בלבד. במקרים בודדים מתאפשר שילוב של "צימרים" בודדים ו/או שטחים השייכים לאגודה למטרות חקלאות ותעסוקה
הנחלות בד"כ בין 80 ל- 120 נחלות לישוב לפי מיקומו וסוג הקרקע. גודל כל נחלה במרכז הארץ כ- 30 דונם, בפריפריה עד 80 דונם. חלקת המגורים וחלקת החקלאות בנחלה ("חלקה א") מוחכרת ע"י החבר מהאגודה. גודל הנחלה כנ"ל. הקרקע מוחכרת ישירות מהמנהל רק למגרשי מגורים של החבר באגודה.
שטח המגורים אין מגבלה חוזית על מספר המגרשים בהם ניתן לבנות דירות לחברים בשטח המחנה. מוגבל לשני מבנים ובהם שלוש יחידות מגורים למשפחת בעל הנחלה. על פי החוזה – יחידת מגורים אחת בלבד המוקצית ישירות לתושב.
שיוך דירות רק חבר בפועל יכול לשייך דירה אחת בתשלום של בין 11%-91% מערך הקרקע (עפ"י 751) או 3.75% (עפ"י 979). את הדירה השייכת לחבר ניתן למכור, להוריש ולמשכן. עפ"י 979 הוא יכול למכור שתי יחידות נוספות בתשלום מופחת של 31% ואת הנוספות בתשלום של 51% לא רלוונטי
זכויות הבנייה במבצע ההיוון האגודה מקבלת סל זכויות עבור משפחות חבריה לפי 375 מ"ר לנחלה מאוישת. החבר יכול לשלם בתנאי מבצע ההיוון עבור מגרש של עד 160 מ"ר. חבר יכול להוון זכויות כרצונו עד 375 מ"ר. עד שלוש דירות. על דירות נוספות ישלם 31% והחל מהיחידה הרביעית 51% מערך הקרקע לא רלוונטי
שטח תעסוקה היוון זכויות במבני אגודה קיימים (מהיום הקובע 2.9.02), המשמשים לתעסוקה, ב- 41% מערך הקרקע. בצמוד לחלקת הבניה של כל חבר ניתן להקים 500 מ"ר לתעסוקה (לשימוש או השכרה) בכפוף לתשלום 41%. לא רלוונטי
שיוך נכסי האגודה שטחי המשבצת החקלאית (רפת לול וכו') אינם ניתנים לשיוך. זכויות בקרקע ששינו יעוד ואינם חלק מהמשבצת ניתן לשייכם עפ"י עקרונות ו' בן רפאל. שטחי המשבצת החקלאית אינם ניתנים לחלוקה ופיצול, אולם החבר יכול למכור את כל נחלתו, הכוללת את חלקו החקלאי היחסי במשבצת המושב. אין מגבלה בהעברת זכויות במקרקעין ששינו יעוד חקלאי מהמושב לחבריו. אין לאגודה בד"כ נכסים קרקעיים.
שיטת התקציב וההתפרנסות חבר מקבל תקציב או "שכר" עפ"י צרכיו, כשאחריות לפרנסה ב"שיתופי" על הקיבוץ, ב"מתחדש" על החבר, כשהקיבוץ מעניק רשת בטחון. אחריות על הפרנסה על החבר מתוך אמצעי הייצור שקיבל מהאגודה. האחריות על החבר.
מס הכנסה קיימות הוראות מיוחדות בחוק לפיהן חבר קיבוץ אינו נישום אלא הקיבוץ בשם כל חבריו. מוטל על החבר ככל אזרח. מי שמתפרנס ממשק חקלאי חייב בדו"ח, שכיר לא. המושב מדווח בנפרד על הכנסות האגודה. ככל אזרח
ביטוח לאומי חברי קיבוץ מוגדרים כעובדים בקיבוץ הנחשב כ"מעביד" ומשלם לפי שכר הנגזר מהוצאות קיום ממוצעות לחבר. ככל אזרח, כ"עצמאי" או "שכיר" לפי העניין. ככל אזרח
ערבות בין החברים על פי המלצות ו' בן רפאל חייב ערבות הדדית מינימלית בבריאות, סיעוד וחינוך. אין ערבות כלל, אלא עפ"י הוראות תקנון אותה אגודה. אין ערבות כלל