הקיץ בפיתחנו ועמו מאבקים גורליים על עתידה של החקלאות הישראלית. בקרוב יוכנו הטיוטות הראשונות של חוק התקציב וחוק ההסדרים לתקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018.
הן יגובשו קרוב לוודאי עד סוף חודש יולי, יובאו לאישור הממשלה, ויועלו לקריאה ראשונה בכנסת בעת פגרת הקיץ, בדיון מיוחד – כך שעם חזרת הכנסת לעבודה מחגי תשרי, בראשית נובמבר, ייערך הדיון בהם כהכנה לקריאה שניה ושלישית. מבחינתנו עלולים להיות על המוקד שורה של ענפים, דוגמת ענף הדגים, הצאן, ההטלה וכו' – ונצטרך להשיב מלחמה שערה על עצם הזכות להתפרנס בכבוד מענפים כביכול "קטנים" אלה. יתכן כי ייעשה ניסיון נוסף לבטל את מועצות היצור ואת תפיסת התכנון הייחודית לחקלאות שלנו.
כרגע במוקד – שלושה נושאים מרכזיים.

הראשון – מועצת הצמחים
ע"פ ההחלטה שהתקבלה בחוק ההסדרים לשנת 2017 הוקמה ועדה בין-משרדית לבדיקת מבנה מועצת הצמחים ויצירת חלופה למועצה הנוכחית בדמות מועצה בעלת שותפות וולונטרית שרק הרוצים בכך יהיו חברים בה. בוועדה הממשלתית הזו לכל שחקן זכות וטו והיא צריכה לקבל את החלטותיה בהסכמה כללית.
אנחנו הגשנו לוועדה הצעה מוסכמת על כלל חברי התאחדות חקלאי ישראל שנוסחה במשותף עם מגדלי הנגב, הדרום והגליל ועיקרה שמירת ליבה של מועצת הצמחים, על כל פעולותיה, כולל מו"פ והיטלים המאפשרים פעילות שוטפת ועם זאת הסכמנו כי באותם ענפים בהם שני שליש מהמגדלים ע"פ מספר הדונמים הכולל לא ירצה בהתארגנות, יפרוש הענף מן המועצה.

השני – נושא המים
כזכור ע"פ ההסכם הקואליציוני של ש"ס בכניסתה לממשלה, הוסכם על הקטנת מחיר המים לצרכן הביתי בגובה המ.ע.מ.
אגף התקציבים באוצר, שלא מוכן לפתיחת המשק הסגור בתחום המים הכין הצעה, שעל פיה, היטלי ההפקה הנגבים מן המים המופקים ע"י מפיקים פרטיים והמיועדים לשימוש ביתי – כ-300 מיליון ש"ח שנתיים – יוקצו למטרה זו. בנוסף לכך – בהצעת החוק שהוכנה לנושא זה, הוכנסו גם 48 מיליון ₪ כספי היטלי ההפקה המגיעים מהשימוש החקלאי, וכדי להשמישם הוצעו שינויים מרחיקי לכת – שעיקרם – הלאמת כל מפעלי המים הפרטיים של החקלאים, העוסקים בהפקת מים מושבים, מים שפירים מבארות, מים מליחים וכו'. העברתם לידי מקורות, ומכירת המים שמפעלים אלה מספקים חזרה לחקלאים.

בסיכום מוקדם שהיה לנו עם האוצר – סוכם כי נושא המים החקלאיים יפוצל מחוק זה וידון עימנו במסגרת נפרדת.
לאחרונה, נשמעות "זמירות חדשות" שעל פיהן האוצר מתכוון לחזור בו מהפיצול, וברצונו להעביר החוק כמקשה אחת.
המשמעות המיידית – הלאמה בסדר גודל של מיליארדי שקלים של רכוש היסטורי של החקלאים, מבלי לשלם פיצוי כלשהו ומבלי להבין לעומקם של דברים, את המשמעות החקלאית הנגזרת ממהלך שגוי זה.
ברקע לכך – ויכוח כיצד נכון להוריד את מחיר המים לחקלאי. אנחנו דורשים למעלה מעשור, לפתוח את משק המים הסגור, ולהוריד את מחיר המים לחקלאי ל-1.5 ₪ לקוב ע"י סיבסוד חברת מקורות ב-250 מיליוני ₪ לשנה.
לדעתנו – הפתרונות החקלאיים השונים ייעשו במסגרת איזורים, כאשר באיזורי הארץ השונים יוקמו אמבטיות איזוריות משותפות למים, והחקלאים ייהנו ממחיר מים שווה באיזור, בהתאם לגידולים הקיימים בו.
חברת מקורות מנסה להעביר באמצעות שינוי החוק הנ"ל מודל של אמבטיה ארצית, שעל פיו – יהיה מחיר אחיד למים לחקלאות בכל הארץ. הדבר יתבצע ע"י לקיחת כסף מחקלאים לחקלאים ע"י חקיקה!
לדעתנו, נתוני מקורות שגויים, המחיר לא ירד מתחת ל-2 ₪ לקוב ו-1.7 ₪ למים מושבים והתוצאה של מודל שגוי זה תהיה יבוש איזורי ארץ שלמים ותביעות משפטיות אדירות שיוגשו על ידינו כתוצאה מגזילת רכושנו.
לידיעתכם – בתחילת שנות האלפיים, כאשר הוקמו תאגידי המים והביוב בעיריות השונות. העיריות קיבלו כ-4 מיליארד ₪! עבור הלאמת מפעלי המים מהן והעברתם לתאגידים!
הפעם מנסים לקחת רכוש בסדר גודל דומה מבלי לשלם אגורה!.
מאבק זה מתחיל השבוע, ביום שני ה-20.6.2016 תתכנס לראשונה ועדה משותפת לוועדות הפנים והכלכלה של הכנסת לדיון בנושא. אנו מבצעים עבודה פוליטית ותקשורתית ענפה כדי לשכנע ולשנות את המגמה החמורה הזו.

הנושא השלישי- שבו אנו מטפלים הינו המשך המו"מ על השינויים האסטרטגיים בחקלאות הישראלית כדי להבטיח את קיומה.
המו"מ מתקיים כבר מספר חודשים, הועלו בו סוגיות ענף ההטלה, לאחרונה עסקנו בנושא הדגים. דנים רבות במשמעות של ביטול ההגנה, המכסים וכו'. בגדול- הממשלה ששה לבטל ולפגוע בהגנות החקלאיות, אך מאידך, ככל שמדובר במתן תמיכה ישירה, בצורה שתאפשר קיום חלופי ראוי, היא איננה מציעה פתרונות סבירים. הדוגמא הטובה ביותר – קרן נזקי טבע .
אנחנו דורשים להעלות את השתתפות המדינה בקרן ל-70% מתקציבה, דבר שיעזור משמעותית לחקלאים. ובינתיים, את הכספים שהתחייבה הממשלה בעבר, להעביר לקרן היא איננה משחררת, וכך קורה, שאנו פועלים תחת איום כי מה-1.7 לא יחתמו הסכמים חדשים בהיות הקרן מתחת לקו האדום של יתרותיה הכספיות והדבר הינו בגדול חוסר אחריות לאומית!
בנושא זה – של האסטרטגיה העתידית לחקלאות ישראל ארחיב יותר בדו"ח הבא ובינתיים ניערך כולנו לטיפול בנושאים "החמים שתיארתי תרתי משמע בחודשים הבאים עלינו לטובה.

שלכם,

אבשלום (אבו) וילן
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל