משק המים החקלאי:
החקלאות הישראלית צורכת כ-1.1 מיליארד מ"ק בשנה. צריכה זו משתנה בין השנים לאור המאפיינים האקלימיים של השנה החקלאית וכן של היצע המים, על סוגיו השונים, באותה השנה.
בעוד הצריכה הביתית מסופקת על פי רוב ע"י חברת מקורות, הצריכה החקלאית מסופקת בהיקפים גדולים גם ע"י מפיקי וספקי מים חקלאיים עצמאים. בנוסף, בעוד הצריכה הביתית הינה הומוגנית של סוג מים אחד – מים שפירים, הצריכה החקלאית מתאפיינת בריבוי של סוגים ואיכויות מים שונים.
מטרת העל של התאחדות חקלאי ישראל בתחום המים החקלאיים הינה יצירת ושימור מקורות מים ברי-קיימא ובמחירים הוגנים ותחרותיים. ההתאחדות פועלת לפיתוח מואץ של מקורות מים חלופיים - מי קולחין, מי שיטפונות, מים קולחים וכל מקור מים בלתי מנוצל אחר.
ממטרת העל נגזרות שלוש מטרות שלאורן מתנהלת ההתאחדות:
1. צמצום עלויות המים היקרים
בעיקרם המים השפירים המסופקים ע"י חברת מקורות. החל מאמצע שנות ה-2000 פועל משק המים בישראל תחת עקרון 'משק כספים סגור'. עקרון זה קובע כי כל התשתיות הלאומיות של הפקמת המים ואספקתם ימומנו ע"י תעריפי המים לצרכנים ללא תמיכה ממשלתית חיצונית. במצב דברים זה נופל על כתפי הצרכנים 'עול' אספקת המים לכלל האזורים, ובכללם לאזורים הפריפריאליים האסטרטגיים שעלות אספקת המים אליהם יקרה. כמו-כן נופלך על כתפי הצרכנים גם 'עול' מחסור המים הלאומי הבא לידי ביטוי בעלויות התפלת מי-ים יקרות ביותר. ההתאחדות פועלת לפריצת עקרון זה ולהשבת התמיכה הממשלתית המתבקשת לצורך קביעת תעריפי מים שפויים לכלל צרכני המים. על הממשלה לשאת בעול ההתמודדות עם מחסור המים הלאומי ועם אספקת המים לאזורי ההתיישבות המרוחקים.
בנוסף, ההתאחדות פועלת כל העת לצמצום העלויות המוכרות לחברת מקורות לצורך ביצוע פעילות אספקת המים לחקלאות ולהעמסה סבירה של עלויותיה על הצרכנים החקלאיים. במסגרת הסכם המים [להוסיף הפנייה לדף הנושא] משנת 2006 נקבע כי החקלאות תישא בחלקה בעלויות החברה וההתאחדות פועלת מול משרד האוצר ורשות המים לחישוב התעריף ולשמירה על הצרכנים החקלאיים בעניין זה.
2. הרחבת שיעורי והיקפי המים הזולים
לחקלאות קיים יתרון יחסי ביכולתה לעשות שימוש במקורות מים נחותים אשר אינם ראויים לשימושים ביתיים ועלותם זולה. מים אלו כוללים את מי הקולחים ('מים מושבים') ובכללם מי השפד"ן, מים מליחים, מי שטפונות, מים מזוהמים אחרים וכד'. בישראל קיים עדיין פוטנציאל הרחבה של מים אלו הן לצורך צמצום צריכת המים היקרים והן לצורך הרחבה כללית של היצע המים החקלאיים.
במסגרת המים הזולים קיימים גם המים השפירים המופקים עצמאית ע"י היישובים ואגודות המים החקלאיות. מים אלו שמנצלים את היעילות הרבה הקיימת בהפקה העצמאית והמקומית מהווים חלופת מים זולה המאזנת את עלויות המים היקרים.
ההתאחדות פועלת למימוש הפוטנציאל הגלום של חלופות המים הזולות ולשמירה על יכולת החקלאים להמשיך להפיק ולספק היקפי מים גדולים בצורה עצמאית (ראה תרשים בדף 'פעילות ההתאחדות בתחום המים' - קישור). במסגרת זו דורשת ההתאחדות מגורמי הממשלה את חידוש התמיכה בהקמת תשתיות המים העצמאיות ובראשן מפעלי ההשבה כמו גם את ההרחבה של מפעל השפד"ן בכ-40%.
3. פתרונות אזוריים אופטימליים
אתגר ההתמודדות עם סוגיית המים מציב בפני החקלאות נקודה נוספת בה היא נדרשת ליצירת שיתופי פעולה בין חקלאים ויישובים. על מנת להצליח ולפתח מערכות אספקה אופטימליות ולהציע חלופות ראויות לכלל הצרכנים החקלאיים הפעילים באזור מסויים פועלת ההתאחדות להעמדת פתרונות ספציפיים המתאימים לאזורים השונים. פתרונות עלו נשענים בחלקם על יצירת רישיונות הפקה ואספקה אזוריים במקום הרישיונות ההיסטוריים ובחלקם על הרחבת מפעלי ההשבה (הקולחים) הקיימים והנגשתם לכלל היישובים. באזורים בהם מתבססת האספקה החקלאית בעיקר על חברת מקורות – מועמדים פתרונות על בסיס תשתיות החברה.