logo_Haklai

בוחרים בחקלאים!

מה מציעות המפלגות לעתיד החקלאות בישראל

ספטמבר 2019

את הניוזלטר החודשי שלנו בחרנו הפעם להקדיש לבחירות שיתקימו כאן בעוד שבוע.

במהלך השבועות האחרונים יחד עם המפלגות בישראל יצרנו לכם מסמך מיוחד שבו תוכלו למצוא את העמדות והתוכניות השונות של המפלגות המכהנות בכנסת הנוכחית, בנושא החקלאות.

חשבנו שנכון יהיה להנגיש את המידע הזה למגזר החקלאי וההתיישבותי רגע לפני ההליכה לקלפי וההצבעה של כל אחת ואחד מכם על עתיד המדינה.

כגוף המייצג את החקלאים והחקלאיות בישראל אנו פועלים תמיד בשיתוף פעולה עם כל המפלגות  לטובת קידום החקלאות בארץ. בכל מפלגה ישנם נציגים שהחקלאות חשובה להם ויקרה לליבם, שרואים בה כמונו ערך מרכזי בשמירה על בטחון המזון גבולות הארץ וערכי הערבות ההדדית ואהבת הארץ. אך כמו בכל תחום בחיינו גם בנושא החקלאות יש לכל מפלגה אג'נדה שונה ודרך הסתכלות על מקומה של החקלאות בישראל ואת זה ביקשנו להנגיש לכם הפעם.

אתגרים רבים ניצבים לפיתחה של מדינת ישראל לאחר הקמת הממשלה הבאה. עתיד החקלאות הוא אחד מהם. בחודשים האחרונים גיבשנו תוכנית מפורטת לממשלה העוסקת בעתיד החקלאות הישראלית אותה תוכלו למצוא בניוזלטר. כולנו תקווה שתקום ממשלה שתציב את נושא החקלאות הישראלית בקדמת הבמה כפי שקרה בשנים האחרונות באירופה וארה"ב ותתן לה את הדחיפה הראויה לה להזנקה קדימה.

אנחנו נמשיך לפעול בכל הגזרות כדי שזה יקרה. אתם מוזמנים לקרוא ולהעמיק והכי חשוב צאו לבחור-זאת חובתכם הדמוקרטית.

שלכם

יו"ר התאחדות חקלאי ישראל – מאיר צור

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל – אבשלום (אבו) וילן

likud

הנקודות המוצעות בנושאי החקלאות:

  1. תיק החקלאות בממשלה – יהיה בידי שר מהליכוד (אושר ע"י מזכירות הליכוד)
  2. תמיכה בחוק החקלאות – והוספת הסעיף להסכמים הקואליציוניים (מעגן בתוכו את כל הסוגיות בחקלאות, בהם: מים, קרקעות, עובדים זרים, ענף החלב, ענף ההטלה, יבוא, פערי תיווך) – (אושר ע"י מזכירות הליכוד)
  3. תיקון 116 (היה על סדר היום וראש הממשלה נתניהו הנחה את מנכ"ל משרדו להקפיא את האכיפה ולבחון מחדש)
  4. הפסקת פעילות הותמ"ל ובמקומו, השקעה בהתחדשות עירונית ובפיתוח במגזר הערבי (אושר ע"י מזכירות הליכוד)
  5. עידוד התיישבות בנגב ובגליל והאטת קצב הבנייה במרכז הארץ
  6. מאבק נחוש בפשיעה החקלאית
  7. וועדות גיאוגרפיות
  8. הרחבת חוק וועדת קבלה ל 700 יחידות דיור (אושר ע"י מזכירות הליכוד)
  9. עידוד דור ההמשך

את הנייר שאושר על ידי מזכירות הליכוד ניסח שי חג'ג', יו"ר מטה המושבים והועדה החקלאית בליכוד; יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים

רקע: החקלאות בישראל היא נכס לאומי, פורצת דרך ומקור לגאווה לאומית, ומשמרת את ביטחון המזון של תושבי ישראל. כשמחקרים מזהירים מפני מחסור במזון טרי בעולם בעוד 20 שנה, עלינו לעשות הכל כדי להמשיך לפתח ולקדם את החקלאות. מדינת ישראל מוקפת אויבים, ואסור לה להסתמך על יבוא! טוב עשתה הממשלה כשבחרה לייצר מים באופן עצמאי באמצעות התפלה במקום להסתמך על יבוא מים מטורקיה.

פיתוח החקלאות הוא אינטרס של כל תושב ישראלי, לא רק של החקלאים. של כולם!

 

  1. תיק החקלאות- יוחזק בידי שר מהליכוד
  1. קידום "חוק החקלאות והכפר": גיבוש מדיניות ממשלתית התומכת בחקלאות באמצעות שורת צעדים:

הסבר: בישראל אין חוק המעגן את המדיניות החקלאית הכוללת על היבטיה השונים. בארצות הברית ובאיחוד האירופי, היבטים של המדיניות החקלאית מעוגנים בחקיקה ראשית. מטרת החוק היא לעגן בחקיקה את מעמדה הלאומי של החקלאות, להבטיח אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית איכותית ולקדם מחקר ופיתוח וחדשנות חקלאית, להבטיח ביטחון תזונתי, להבטיח עצמאות למשק הישראלי ואת אי התלות בגורמים זרים, לעודד השתתפותם של חקלאים בקידום חקלאות שתוצריה באיכות גבוהה, וכן להביא להמשך קיום ההתיישבות העובדת ולחיזוק גבולותיה של מדינת ישראל. כל אלה ייעשו תוך השתת חובה על החקלאי לעבד באופן שוטף את הקרקע ובה בעת גם להבטיח לחקלאי את הזכויות המבטיחות את יכולתו לעבד את הקרקע ולקיים את העשייה החקלאית לתקופה ארוכה. החוק והמדיניות יכללו בין השאר גם אמצעים להגנה על החקלאים ועל העיסוק בחקלאות (מעגן בתוכו את כל הסוגיות בחקלאות, בהם: מים, קרקעות, עובדים זרים, ענף החלב, ענף ההטלה, יבוא, פערי תיווך).

הרחבת סמכויות משרד החקלאות באופן שיאפשר לו להוות גורם משמעותי בתחומי הקרקע החקלאית, המים, השקעות הון ורגולציה חקלאית.

  1. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה:

במסגרת התיקון פועלת היחידה לאכיפה בתקיפות ומטילה התראות וקנסות כבדים על החקלאים. יש לאפשר שהות של  3 שנים להסדרת החריגות ולעצור את הפלישה הכוחנית של היחידה ואת היחס הכוחני והמשפיל למקימי ההתיישבות. ניתן לפתור את הסוגייה בקלות בהידברות ובגישה מידתית.  כבר עתה יש מודעות גדולה לנושא וחקלאים רבים החלו בהליכי ההסדרה. בנושא זה הגשנו הצעה מפורטת לשר האוצר משה כחלון ולראש הממשלה נתניהו.

  1. להפסיק לאלתר את פעילות  הותמ"ל ולהשקיע בהתחדשות עירונית ובפיתוח במגזר הערבי:

הותמ"ל – הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל)  –  הוקמה באוגוסט 2014 במטרה לקדם באופן יעיל ומהיר תכניות בנייה לדיור, על קרקעות שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור. ההקמה נעשתה במסגרת צו הוראת שעה, בהליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה ומעניק לוועדה סמכויות נרחבות, בדומה לסמכויותיה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. 

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שהוביל את התכנית האסטרטגית לדיור, הכריז בינואר 2019 בכנס על הותמ"ל "אירוע החירום מאחורינו… כעת יש זמן לחשוב".

לאור זאת, אנו קוראים לחזור למסלול תכנון זהיר, מושכל וכוללני. תכנון אשר  יחזק את הערים והפריפריה, ובה בעת יאפשר את המשך קיום החקלאות וההתיישבות במדינת ישראל.

 

  1. עידוד התיישבות בנגב ובגליל והאטת קצב הבנייה במרכז הארץ:

עד 2048 האוכלוסייה בישראל צפויה להכפיל את עצמה ותגיע ל 17 מיליון נפש. אם יימשכו המגמות הנוכחיות של בנייה מאסיבית במרכז הארץ- כי אז יתגוררו במרכז הארץ 13 מיליון תושבים ורק 4 מיליון תושבים יגורו בנגב ובגליל.

הנגב והגליל מציעים כבר היום איכות חיים, בזכות פעולות חשובות של ממשלות הליכוד בעשור האחרון – פיתוח תשתיות תחבורה, הקמת תשתיות סייבר, צמצום שיעור האבטלה בכל הארץ לשיעור הנמוך ביותר מאז תולדות המדינה ועוד –  שהביאו לקליטת אוכלוסייה מבוססת שהגיעה לפריפריה כדי לשפר את השכר ולחיות באיכות חיים גבוהה.

כדי לעודד התיישבות בנגב ובגליל יש להחליט על השקעה ביצירת מטרופולינים בנגב ובגליל ולהאט את קצב הבנייה במרכז הארץ.

  1. מאבק בפשיעה החקלאית:

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מנהיג תכנית ממשלתית למאבק בפשיעה ובטרור החקלאי ובכלל זה, סמכויות אכיפה חדשות, החמרת ענישה ופיצוי מהמדינה.

יש לתקן את החוק כך שיאפשר לשוטרים להטיל קנסות מנהליים גבוהים, כדי לייעל את האכיפה במקרים של פלישה לשטחים חקלאיים ולבחון את האפשרות להפנות את כספי הקנסות לקרן לפיצוי החקלאים.

יש לפעול להחמרת הענישה בתחום, וזאת לצורך הרתעה ומתן גיבוי למשטרה ולמג"ב. המשטרה ומג"ב מפעילים כוחות רבים ואמצעים טכנולוגיים במאבק בפשיעה החקלאים אולם מערכת המשפט מסתפקת בגזרי דין מקילים הפוגעים בהרתעה וביעילות המאבק.

  1. וועדות גיאוגרפיות:

הוועדות הגיאוגרפיות פועלות בכפוף למשרד הפנים לבחינת חלוקת ההכנסות בין רשויות מקומיות. יש לקבוע קריטריונים ברורים וקבועים לפתיחת ועדת גבולות.

המזכירות מתחייבת לפעול להבטיח מידתיות בחלוקת השטחים בין המועצות לבין הערים ולהבטיח כי בכל מקרה, לא ישונה אופיו של הישוב החקלאי. כדי להבטיח זאת, לא יילקחו יותר מ 30% מאדמות הישוב. כמו כן, טווח הזמנים בין וועדות ברשויות לא יפחת מ 10 שנים.

  1. הרחבת חוק וועדת קבלה ל 700 יחידות דיור:

כיום מושבים יכולים לאכלס במסגרת ועדות קבלה עד 500 משפחות/ יחידות דיור. יש לאפשר ליישובים הרוצים בכך להתרחב עד 700 יח"ד.

אנו מציבים כיעד את עידוד דור ההמשך במשפחות החקלאים להשתלב בענף. לשם כך יש ליזום מענקי עידוד לבני דור ההמשך.

     9. עידוד דור ההמשך:

כידוע, בשנים האחרונות הולך ומצטמצם מספרם של העוסקים בחקלאות ובד בבד עם זה, גילם הממוצע של החקלאים המתמידים בענף עולה וכיום כמעט כולם בני 60 ויותר. הסיבות לכך ידועות: ירידה ברווחיות, התייקרות התשומות, פשיעה חקלאית גוברת ועוד. בשל אלה, חקלאים רבים נוטשים את העיסוק בענף ובני דור ההמשך נמנעים מלהיכנס לענף.

אנו מציבים כיעד את עידוד דור ההמשך במשפחות החקלאים להשתלב בענף. לשם כך יש ליזום מענקי עידוד לבני דור ההמשך.

kahol-lavan

בהתיישבות החקלאית

נקדם תכנית לאומית שתכיר בחקלאות כערך ציוני

  • בתוכנית יוגדרו מעמד המרחב הכפרי, הקרקע החקלאית ושימושים מותרים בקרקע, ותיקבע תמיכה ממשלתית לטווח ארוך בענפי חקלאות. נשקיע בחידוש התשתיות במרחב הכפרי – כך נעודד דור ממשיך במשקים חקלאיים, בעיקר באזורי הפריפריה.

נדאג להגברת הפעילות המשטרתית בטיפול בפשיעה החקלאית

  • נגביר את פעילות המשטרה בתחום זה, נקדם חקיקה שתחמיר עם מורשעים בפשיעה חקלאית ונחזק את יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות. בהמשך יופנו לשמירה על שטחים חקלאיים גם יחידות מתוך השירות האזרחי-ביטחוני שנקים. נפצה את החקלאים על הנזקים הנגרמים להם באמצעות קרן ממשלתית.

נסדיר את הבניה במרחב הכפרי (תיקון 116)

  • עמדת מפלגת כחול לבן בנוגע לתיקון 116 ואופן אכיפתו היא כי יש לעצור את האכיפה הדורסנית ולהסדיר את חריגות הבנייה ביישובים תוך מתן ארכה סבירה למתיישבים להסדיר את הנ"ל.

נסדיר את פעולת הותמ"ל 

  • כחול לבן תפעל למציאת איזון באמצעות הידברות וגיבוש הסכמות בין צרכי הפיתוח לחשיבות השמירה על השטחים הפתוחים והחקלאות.

נעודד מפעלי תעשייה חקלאית בפריפריה ונוביל חקלאות מתקדמת המבוססת על מרכזים אזוריים

  • באמצעות רגולציה ומדיניות מיסוי מקלה, חיזוק משאבים לאומיים (כדוגמת מכון המחקר מיגל בקריית שמונה) וחיבור עם האקדמיה, ניצור בגליל המזרחי, בגולן ובנגב מרכזי חקלאות ופוד-טק מתקדמים. ישראל מייצאת היום מוצרים ותשומות בחקלאות בכ-2 מיליארד דולר בשנה; מטרתנו היא להכפיל את המספר הזה בתוך חמש שנים.

נשמור על הייצור המקומי במדיניות ייבוא הוגנת

  • ישראל מפגרת מול מדינות ה-OECD בכל הנוגע לתמיכה ישירה בחקלאים. ממשלה בראשות כחול לבן תפעל להגדיל את התמיכות בחקלאים, תוך שמירה על איכות התוצרת ומחויבות להורדת יוקר המחיה.

נאבק בפערי התיווך על התוצרת החקלאית

  • יוקר המזון אינו אשמת החקלאי, שלעיתים קרובות מקבל תמורה מגוחכת לעמלו. עיקר הבעיה היא שוק הביניים הריכוזי בין החקלאים לבין הסופרמרקטים (הנמצא ברובו בשליטתן של רשתות המזון). נממש את החלטת הממשלה משנת 2010 ונקים שוק סיטונאי ממשלתי שיקדם את התחרות ויחליש את קרטל השיווק.

נעודד מפעלי תעשייה חקלאית בפריפריה

  • נתקן את החוק לעידוד השקעות הון ונכניס מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית טרייה הנמצאים בפריפריה לרשימת מקבלי המענקים וההטבות.

נגדיל את יצוא התוצרת החקלאית

  • זאת על ידי הכנסת גורמי שיווק חדשים, חלקם ציבוריים, שימלאו את החלל שנוצר מאז נפילת אגרקסקו.

נפעל להאחדת מחירי המים

  • נפעל להגיע למחיר אחיד של 1.2 ₪ עבור כל סוגי המים (שפירים, קולחין ושפד"ן). מחיר המטרה המוצע יותאם למחיר הממוצע של המים ב- OECDונוסף על כך נפצה חקלאים על קיצוץ מכסות המים לחקלאות בשנים האחרונות.

נסדיר את מעמד הקרקעות הזמניות

  • כל עוד הן משמשות לחקלאות.

נפחית את עלויות העסקת העובדים הזרים

  • ונחזיר את נקודות הזיכוי המוכרות במס לעובדים זרים בחקלאות  (2.25 נקודות זיכוי).

נרחיב את השתתפות המדינה בקרן לביטוח נזקי טבע

  • כדי להרחיבה לעוד גידולים וכדי להגדיל את הכיסוי הקיים היום.

נחזק את מרכזי המחקר והפיתוח החקלאיים

  • בראשם מכון וולקני, שחלקים ממנו יעברו צפונה אך עיקרו יישאר במרכז, כדי לשרת את כלל החקלאים.

נכשיר קרקעות לחקלאים צעירים

  • על ידי תקצוב ראוי של מנהלת ההשקעות.
yamina

החקלאות הישראלית מלווה אותנו כחברה מאז ימי ראשית הציונות, והיא ספוגה בערכי היסוד שלנו. החקלאות מסייעת בשמירת הריבונות על אדמות המדינה באזורי ספר, מספקת ביטחון תזונתי לאזרחי ישראל ומהווה ענף ייצוא משגשג.

נפעל לפתיחת חסמים בתחום הייצוא החקלאי ולצמצום הנטל הרגולטורי המופעל על חקלאים, על מנת להביא לשגשוגה של החקלאות הישראלית.

נעודד חקלאות יצירתית, חדשנית ותחרותית ברמה העולמית, המייצרת ידע מהפכני שניתן לייצאו למטרות רווח כלכלי ומדיני.

רשות המים היא הרגולטור הממונה על משק המים בישראל, אך לעיתים קרובות קיים ניגוד עניינים בין צרכי משק המים הכללי לצרכי החקלאות. נקדם הקמת גוף בין משרדי, בשותפות עם נציגות החקלאים, שתפקידו יהיה לנהל את מדיניות המים בתחום החקלאות. רשות המים, תהיה חלק מהגוף המתכלל, והמוציאה לפועל של הנחיותיו.

נפעל להבטיח את ביטחונם של חקלאי ישראל הנאבקים באופן יומיומי נגד הטרור החקלאי: הצתות וגניבות. זאת, באמצעות גופי אכיפת החוק ומשטרת ישראל לצד ארגונים אזרחיים כמו "השומר החדש".

hareshima hameshutefet

הרשימה המשותפת מחזקת את ידיהן של משפחות החקלאים, ודורשת הגנה על משקיהן. כעת המגמה היא של חיסול החקלאות המשפחתית לטובת התאגידים הגדולים, חלקם בבעלות זרה, שעיקר עניינם בשיווק ולא בטיפוח החקלאות. מדיניות משרד האוצר המוצהרת, מזה שנים, מדברת על חיסול המשקים המשפחתיים. כמו כן, האוצר החל להתיר ייבוא זול של תוצרת חקלאית מסובסדת, בייחוד מארה"ב, הפוגע קשות ביבול המקומי.

 

הרשימה המשותפת סבורה שיש לפתוח קווי אשראי נוחים לחקלאים, ולהגן על תוצרתם מפני תאוות הבצע של חברות השיווק והמסחר הגדולות. כמו כן, יש להפשיר קרקעות, בייחוד בנגב ובגליל, לטובת החקלאים הערבים.

חלק מהאדמות שהופקעו במשך השנים מהכפרים הערבים "למטרות לאומיות" הן למעשה אדמות חקלאיות. הרשימה המשותפת דורשת להחזיר את הקרקעות לידי בעליהן.

israel beteinu

ישראל ביתנו רואה בעצמה בית לחקלאים ולמרחב הכפרי כולו.

  1. המפלגה מתחייבת לדאוג לקידומה ופיתוחה של החקלאות כגרום לאומי, מרכזי בהתיישבות. חקלאות שתמשיך להיות דוגמה מובילה בעולם. כל זאת תוך עידוד צעירים להוות דור המשך בחקלאות
  2. "ישראל ביתנו" תיזום חקיקת "חוק החקלאות" בדומה לארה"ב והאיחוד האירופי. חוק בו תקבע מדיניות ארוכת טווח לחקלאות ישראלץ מדיניות שתבסס, תקדם ותבטיח את רמתה הגבוהה של החקלאות כאבן פינה עלעלי של המרחב הכפרי.
  3. "ישראל ביתנו" תגבש, בתיאום עם משרדי הכלכלה, הבריאות והחקלאות "מדיניות מזון" שתבטיח את האינטרסים של הצרכן, בכל הנוגע לביטחון התזונתי של ישראל, לאיכותו ומחירו של המזון לצרכן, תוך הקפדה על בריאות הציבור
hamahane

המחנה הדמוקרטי מאמין שיש להכיר בחקלאות הישראלית כמוצר ציבורי אשר כל אזרחי ישראל צריכים להינות מפירותיו הטריים והאיכותיים במחירים המתאימים לכל כיס. רשימת המחנה הדמוקרטי תפעל למען הסקטור וקידומו, למען העוסקים במלאכה ולמען דור העתיד, מתוך תפיסה כי רק חקלאות מקומית ישראלית חזקה תבטיח 'בטחון תזונתי' אמיתי לכל תושבי ישראל תוך שמירה על עקרונות סביבתיים.

שמה של החקלאות הישראלית נודע למרחוק כמתקדמת וחדשנית, אנחנו במחנה הדמוקרטי נרצה להמשיך ולתמוך בחקלאי ישראל לשמור על המוניטין הטוב ולהמשיך לאמץ ולפתח חידושים טכנולוגיים. נפעל להקמת רשות חדשנות למחקר ופיתוח לחקלאות שתהיה כפופה למשרד המדען הראשי, הרשות תהווה גוף בין משרדי בשיתוף החקלאים שיידאג לפיתוח ושימור מקורות מים ואספקתם במחיר סביר לחקלאות, ייצור וייקדם תכניות חינוך להחזרת הצעירים לענף ויצירת "דור ההמשך" בחקלאות, ייאבק על שמירת השטחים הפתוחים ודרכי התמודדות עם הפשיעה החקלאית לצד ביטוח הולם כנגדה, יפעל להקמת שוק סיטונאי ופלטפורמת סחר להגברת כוח השוק והתחרות של החקלאי המקומי וילחם למען תמיכות בחקלאות וקידום המשק המשפחתי.

אנחנו היינו בין הראשונים ליזום את חוק החקלאות לפני עשרים שנה ונמשיך להעלות חוק זה גם בכנסת הבאה.

shas

המשולש הקטלני  וגורמים העיקריים לחיסול החקלאות בישראל:

א.           פתיחת היבוא ליבוא פרוע וסגירת שוק הסיטונאי

ב.           עובדים זרים במחירים של עובדי הייטק

ג.            העושק של רמ׳י  ( רשות מנהל מקרקעי ישראל) לנכסי החקלאים בנחלתם

ש"ס תדאג לקיים את הבטחתה לקבל לידה את מינהל התכנון ולתקן את המצב באמצעות תקנות וחקיקה. בשיתוף וביחד עם ארגוני החקלאיים הנבחרים.

שלושים ושבע שנים של תמיכה בלתי מסויגת ועקבית בחקלאות ובהתיישבות הן הערובה לקיום הבטחות לטיפול בגורמים אלו ולחיזוק החקלאות בישראל.

תמיכה גורפת של ההתיישבות בתנועת ש"ס תחייב אותנו לדרוש ולנהל את משרד החקלאות.

avoda

נחוקק לראשונה בתולדות המדינה את חוק יסוד החקלאות, שיעגן את מעמדה של החקלאות בישראל כערך לאומי וככלי אסטרטגי בשירות המדינה והתנועה הציונית שעיקריו:

  • ביסוס הקידום ההתיישבות במרחב הכפרי
  • ביטול חוק הותמ"ל לאלתר – הקפאה לאלתר לשנתים של תיקון סעיף 116 לחוק תכנון הבניה במחלות ללא קנסות ומשפטים
  • הבטחת יציבות העשייה התעשייה החקלאית וכושר התחרות שלהן. שמירה על המשק המשפחתי בענפי החלב, הלול והפטם בחוק
  • עידוד וטיפוח החלקאות והמחקר החקלאי בישראל
  • הבטחת הזכות לחכירת הקרקע החקלאית לדורות
  • אספקת מים לחקלאות בתעריפים מוזלים
  • הרחבת אישורי העסקת עובדים זרים בכל שנה לחקלאות
  • הגנה על השטחים החקלאיים והפתוחים, ועל משאבי הטבע בישראל
  • הגברת האכיפה על הפשיעה החקלאית
  • הגנה עם הפרנסה של החקאלים – פיקוח בחוק על פערי התיווך
  • נחזיר את משרד החקלאות אל ההתיישבות והמרחב הכפרי – במשרד הפנים ימונה סגן שר לענייני המרחב הכפרי.